ו"ע 10629-05-12

תקציר

התיק נסוב סביב החלת מס שבח ומס רכישה על דירת מגורים מזכה שנמכרה עם נכסים או זכויות נוספות, ובפרט זכויות בנייה שלא נוצלו. החוק מעניק פטור ממס שבח על מכירת דירות כאלה בתנאים מסוימים. עם זאת, נשאלת השאלה האם פטור זה חל גם על מקרים בהם הדירה נמכרת לצד נכסים אחרים. לשם כך קבעו בתי המשפט את המושגים "פיצול פיזי" ו"פיצול מושגי". פיצול פיזי כרוך בהפרדה פיזית של דירת המגורים מהנכסים הנלווים, ואילו פיצול רעיוני כרוך בפיצול התמורה המתקבלת בגין המכירה על בסיס אופייה הכלכלי של העסקה. בעוד פיצול פיזי התקבל בפסיקה, פיצול מושגי הוכר רק כאשר אושר בחוק. סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין קובע פיצול מושגי במקרה של מס רווחי הון, אך תחולתו על מס רכישה נדחתה. המערערים טוענים כי יש לפרש את ההוראה כעיקרון כללי, החל על שני המסים. עוד הם טוענים כי עקרון מיסוי עסקאות על בסיס תוכנן הכלכלי, כפי שהותוו בפסק דין אוסיף, מחייב את החלת הפיצול הרעיוני על מס רכישה. השופט בנימין ארנון מצדד במשיב וקובע כי סעיף 49ז הוא חריג לכלל של פטור ממס שבח על דירות מגורים, ולכן לא ניתן להחיל אותו על מס רכישה. לשון החקיקה, מיקומה בחוק וכוונת המחוקק תומכים בפרשנות זו. זאת ועוד, פסק דין פלדמן, הקובע כי פיצול מושגי מחייב הוראת חוק, נותר בתוקף. ארנון מדגיש כי למס רכישה ולמס שבח מטרות שונות, ולכן יש הצדקה לטיפול א-סימטרי בעסקה בגין מסים אלה. בסופו של דבר, השופט מגיע למסקנה כי החלטת המשיב להחיל פיצול מושגי לעניין מס רווחי הון אך לא לעניין מס רכישה היא כדין. הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לשאת בהוצאות המשפט של המשיב ובשכר טרחת עורך הדין בסך 25,000 ₪. שני חברי הוועדה, עו"ד דן מרגליות ועו"ד דב שמולביץ, מסכימים עם פסק הדין.