עת"מ 38476-02-16

תקציר

פסק הדין במקרה זה עוסק במספר עותרים שבבעלותם או בתפיסתם נכס ולא שילמו ארנונה וחשבונות מים במשך כ-30 שנה. הרשות המקומית, כמשיבה, ניסתה לגבות את החובות באמצעות שעבודים על הנכס אך נתקלה בקשיים בכך. העותרים 6-2 ביקשו לייצג את כל עזבונו של בעלים שנפטר, אך בית המשפט דחה את בקשתם בשל חוסר ראיות ואי עמידה בדרישות החוק. עוד מצא בית המשפט כי העותרים 3-1 הפגינו חוסר תום לב בכך שלא שילמו את חובותיהם ואף לא ניסו להסדיר אותם, למרות שהכירו בחבותם. עם זאת, השופט קבע כי רשלנות הרשות המקומית איזנה את התנהלות העותרים. לפיכך, נאסר על המשיב לנקוט בגבייה מנהלית בגין חובות שגילם עולה על שבע שנים, בהתאם לתקופת ההתיישנות במקרים אלה. העתירה נדחתה בנוגע לחובות שנצברו בשבע השנים האחרונות. פסק הדין ניתן ללא פסיקת הוצאות, בהתחשב בהתנהלות הצדדים. סיכום זה משרטט את עיקרי פסק הדין, בו היו מעורבים עותרים רבים, בעלים שנפטר, ושיקולי חוסר תום לב ורשלנות.