בש"א 1481/96

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי השתלת ביציות מופרות ברחמה של פונדקאית מחייבת הסכמה של הבעל והאישה שביציותיה נשאבו והופרו באמצעות הפריה חוץ גופית. האישה עתרה לדיון חוזר שניתן על ידי נשיא בית המשפט העליון, מה שהוביל את בעלה לעתור לבג"ץ לביטול ההחלטה בעילה של חריגה מסמכות. בית המשפט דחה את העתירה תוך שמירה על האפשרות לדון בנושא בדיון הנוסף. נפסק כי הנשיא פעל במסגרת סמכותו במתן שימוע נוסף כפי שהמשמעות הלשונית של הדינים הרלוונטיים מאפשרת זאת, ושימוע כזה משרת תכלית אובייקטיבית. יתר על כן, הצורך בדיון נוסף נובע מכך שבית המשפט העליון יושב בדרך כלל בהרכב של שלושה שופטים, ולא בהרכב מלא, והליך זה מאפשר להרכב מורחב לשקול מחדש פסקי דין של פאנלים קטנים יותר. עם זאת, חלק מהשופטים חלקו על כך, וטענו כי מלשונם הפשוטה של החוקים עולה כי דיונים נוספים מיועדים רק להרכב של שלושה שופטים, והרחבתו לפאנלים גדולים יותר פוגעת בעקרון סופיות הדיונים ובזכויות הצדדים המתדיינים. השופטים המתנגדים סבורים כי סמכותה של הנשיאה להחליט על מספר השופטים הדנים בתיק מוגבלת להרחבה אחת בלבד.