רע"א 3803/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין ועדת ערר לפי חוק הנכות. המבקש, חייל משוחרר, ביקש לערער על החלטת הוועדה ששללה ממנו הכרה במחלה שבה לקה במהלך שירותו הצבאי ופיצויים שהוטלו בעקבותיה. השופט קבע כי מקרה זה אינו מעורר שאלות משפטיות חריגות או חוקתיות המצדיקות רשות ערעור ב"גלגול שלישי". יתר על כן, השופט לא מצא כל הצדקה לטענות המבקש בדבר הימנעותה הנטענת של הוועדה מהתייחסות למועד התפרצות המחלה. השופט הסכים עם ממצאי בית המשפט המחוזי לפיהם המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להציג ראיות הקושרות את מחלתו לשירותו הצבאי. התנאים להכרה בנכות לפי החוק הם מצטברים, ומאחר שהוועדה לא מצאה קשר סיבתי בין שירותו של המבקש לבין המחלה, היא לא הייתה חייבת לקבוע את מועד ההתפרצות המדויק. השופט גם אישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי עניינו של המבקש אינו נופל לאף אחת משלוש הקטגוריות של מקרים בעלי דרגות שונות של קשרים סיבתיים משפטיים. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר נותרה בעינה, ללא צו להוצאות, בהתחשב בנסיבות.