ב"ש 91196/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא ביחס לעתירה לגילוי ראיות בתיק פלילי, אשר כיום כפופה לחיסיון. בית המשפט שקל בכובד ראש את הטיעונים שהועלו הן על ידי ההגנה והן על ידי התביעה, הנוגעים לחשיפת זהויות של עדים חסויים, כמו גם מידע מודיעיני חסוי. בשקלול האינטרסים של גילוי האמת והבטחת משפט הוגן לנאשמים, אל מול טובת הציבור שבשמירה על סודיות, קבע בית המשפט כי האחרון גובר במקרה זה. באופן ספציפי, זהותם של העדים א.ב., ג.ד., ח.ו. וז.ה. לא תיחשף, שכן בית המשפט משוכנע כי שמירת חיסיונם חיונית להבטחת נכונותם להעיד, וכי זכותם של הנאשמים למשפט הוגן לא תיפגע בכך באופן משמעותי. יתר על כן, בית המשפט בחן כל פיסת מידע מודיעיני חסוי שהתבקשה על ידי ההגנה ושוכנע כי אף אחד מהם אינו מצדיק את הסרת החיסיון. זה כולל ידע המסתיים במספרים 222, 227, 263, 508, 511, 512, 705, 516, 517, 624, 625, 730, 821 ו- 089, כמו גם ידע 44 המסתיים במספר 203, שתוכנו אינו ניתן לחשוף. בית המשפט מצא כי חומרים אלה נעדרי ערך ראייתי, או כי היתרונות שבשמירה על סודיות עולים על האינטרסים של ההגנה ורדיפת הצדק. משכך, הבקשה להסרת החיסיון מחומרים אלה נדחית, והם לא ייחשפו בפני ההגנה. פסק דין זה ניתן בנוכחות הצדדים הנוגעים בדבר, וההחלטה היא סופית.