ת"פ 16919-10-19

תקציר

בית המשפט דחה את טענות הנאשמים כי מעצרם וחקירתם במשטרה לאחר מכן היו בלתי חוקיים ובלתי הוגנים. נקבע כי המעצר, שבוצע בביתו של הנאשם, התנהל כראוי, כאשר השוטרים הזדהו ופעלו במידתיות. השופט לא מצא כל ניסיון מכוון לשבור את רוחו של הנאשם וראה בהודאה שנמסרה במהלך המעצר כהודאה מרצון. באשר לחקירת הנאשם ביום 20.11.2018, מצא בית המשפט כי היא התנהלה כראוי, תוך כיבוד זכויותיו ורווחתו של הנאשם. החקירה הייתה רגועה ומכבדת, וכוונת החוקר נראתה כנה. החוקר דאג לנוחותו של הנאשם והסביר לו את זכויותיו. בית המשפט לא מצא כל שימוש בשפה גסה או הרמת קול מוגזמת כמוגזמים. למרות שהנאשם חש אכזבה ופחד, נקבע כי החקירה לא כללה לחץ, אלימות או איומים. גם פרק הזמן של החקירה נקבע סביר. השופט התייחס גם להודעתו השנייה של הנאשם, שנאמרה ביום 11.6.2019, שהייתה רגועה ושיתופית פעולה. לנתבע נודע על זכויותיו והוא ויתר עליהן מרצון. בית המשפט קיבל את הטענה כי היעדר תיעוד וידאו של חקירה זו נבע מתקלה טכנית ולא מצא כל אינדיקציה לפגיעה קוגניטיבית אצל הנאשם. ככלל, קבע בית המשפט כי הודאותיו של הנאשם בשתי החקירות נגבו כדין ובהגינות ולא פגעו בזכותו של הנאשם למשפט הוגן. הטענה הטריוויאלית נדחתה, והתביעה וההגנה נדרשו להגיש את טיעוניהם ואת רשימות העדים שלהם בתוך שבעה ימים מיום הכרעת הדין.