ע"א 8556/96
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין מתייחס למחלוקת על הקצאת קרקע חלופית בעקבות הפקעת מקרקעי המערערים על ידי מינהל מקרקעי ישראל לצרכי ציבור בשנת 1980. לאחר משא ומתן ממושך, הסכים המינהל בשנת 1987 להקצות קרקע חלופית למערערים תמורת הקרקע המופקעת. עם זאת, ההסכם הותנה באישור ועדת הפטור ממכרזים ציבוריים של מינהל מקרקעי ישראל, שלא ניתן. המערערים תבעו את המינהל בשנת 1988, ובית המשפט המחוזי בירושלים קבע בשנת 1991 כי ההסכם בטל. המערערים ערערו לבית המשפט העליון, אשר הפך את החלטת בית המשפט המחוזי משנת 1994, וקבע כי נכרת הסכם מחייב. בית המשפט העליון החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע מהו הסעד המגיע למערערים, והוביל לפסק דין משנת 1996 שפסק למערערים פיצוי על בסיס שווי הקרקע החלופית בשנת 1989, המועד בו היה צריך לקבלה. שני הצדדים ערערו על פסק דין זה. בית המשפט העליון קבע תחילה כי יש להתייחס להסכם כאל מכירת מקרקעין מהמינהל למערערים, כאשר רוב המחיר ישולם בעין באמצעות הקרקע המופקעת והיתרה במזומן. לאחר מכן התייחס בית המשפט לשאלת הסעד בגין הפרת הסכם זה על ידי המינהל. בדרך כלל, התרופה בגין הפרת חוזה היא אכיפה, אך מכיוון שהדבר לא היה אפשרי במקרה זה, פיצוי היה הסעד המתאים. בית המשפט הסביר כי מטרת הפיצוי החוזי היא להעמיד את הנפגע במצב בו היה נמצא אילו החוזה היה מתקיים. עיקרון זה מוגבל לנזק צפוי, בהתאם למבחן הציפיות הקבוע בסעיף 10 לחוק החוזים. בית המשפט קבע כי המועד להערכת הפיצוי הוא כלל גמיש התלוי בפרטי המקרה. בעוד הכלל הוא כי יש לחשב את הפיצוי על בסיס שווי השוק של הנכס בעת מתן פסק הדין, במקרה זה הוא היה צריך להתבסס על שווי הנכס בחודש אוקטובר 1995. זאת, משום שהמערערים חויבו להשקיע את התמורה שכבר קיבלו ברכישת מקרקעין אחרים, והרשות לא עמדה בהתחייבותה. בנוסף, ציין בית המשפט כי נטל הקטנת הנזק מחייב את הנפגע לרכוש נכס חלופי בתוך זמן סביר, דבר המשפיע על מועד הערכת הפיצוי. עם זאת, חובה זו אינה מוחלטת ואינה חלה כאשר הצד המפר קיבל תשלום מלא או כאשר אין אספקה של נכס בדומה לחוזה שהופר. בית המשפט הגיע למסקנה כי המערערים זכאים לפיצוי על בסיס שווי הקרקע החלופית באוקטובר 1995, בניכוי הסכום שכבר קיבלו. סכום זה הסתכם ב-11,094,745 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית מפסק הדין של בית המשפט המחוזי משנת 1996. הרשות חויבה לשלם סכום זה, בצירוף הוצאות משפט בסך 60 אלף שקל.
ע"א 8556/96 רוני לוביאניקר נ' משרד האוצר, עליון (17.3.1998)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.