עמ"ה 1250/05

תקציר

פסק הדין דן בהגדרת הכנסה מיגיעה אישית ובנסיבות בהן ניתן לראות בבני זוג כמי שמפיקים הכנסה ממקורות עצמאיים, ובכך מאפשר להם לבחור בחישוב נפרד של מס הכנסה ולא בחישוב משותף. הדיון נסוב סביב בני הזוג שקורי וזכאותם לשיטת חישוב נפרדת, תוך התמקדות במשמעות של "מקור הכנסה שאינו תלוי במקור הכנסתו של בן הזוג השני". פסק הדין בעניין קלס, המפרש את החזקות הקבועות בסעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה כבלתי חד-משמעיות, הוא שיקול מרכזי. בית המשפט בעניין קלס קבע כי תכליתו הסובייקטיבית של סעיף 66(ד) היא למנוע הפחתות מס בלתי לגיטימיות בין בני זוג, וחזקת התלות נועדה לצמצם את ההתדיינות בעניין זה. על בסיס זה מגיע פסק הדין למסקנה כי יש לפרש את הסעיף כסעיף אנטי-תכנוני, שמטרתו למנוע תוכניות הימנעות ממס. יודגש כי כוונת המחוקק אינה להגדיל את נטל המס על בני זוג המפיקים הכנסה מאותו מקור, אלא למנוע ניצול לרעה של שיטת החישוב הנפרדת. כדי לקבוע אם הכנסותיהם של בני הזוג תלויות או עצמאיות, מציע פסק הדין מבחן של נחיצות והתאמה, בהתחשב בנחיצות תפקידו של כל אחד מבני הזוג ובסבירות שכרם. הבדיקה משמשת כמסנן למטרות אנטי-תכנוניות, ומבטיחה שלא ייעשה שימוש לרעה בחישוב הנפרד. פסק הדין מפנה גם לסעיף 66(ה) לפקודה, המתווה תנאים ספציפיים לפיהם זכאים בני זוג לחישוב נפרד, ומציין כי הוא משמש מסלול מקביל לצד סעיף 66(ד). במקרה של בני הזוג שקורי, בית המשפט מוצא כי הם הצליחו לסתור את חזקת התלות והם זכאים לחישוב נפרד. שני הצדדים נושאים בהוצאות המשפט שלהם, והערעור מתקבל, ומחייב את המשיב לקבל את בקשת המערערים לחישובים נפרדים.