בג"צ 5277/96

תקציר

העתירה מערערת על חוקיות החלטת שר האוצר ושר התעשייה להעניק למפעל, מעש בניין פלדה בע"מ, מעמד של "מפעל מאושר" לפי חוק עידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 ("חוק העידוד"). העותרת, הוד תעשיות מוצרי מתכת בע"מ, הינה מתחרה עסקית של מעש פלדה, המפעילה מפעל המייצר את אותם מוצרים המיוצרים במפעל המתוכנן של מעש פלדה. העותרת ביקשה מעמד זהה למפעלה, אך נדחתה בטענה שהמוצרים אינם זוכים לתעדוף ונעדרי פוטנציאל יצוא, וזו הייתה מדיניותה הרשמית של מנהלת מרכז ההשקעות. השרים קיבלו את ערעורה של מעש פלדה על החלטת המינהל ואישרו את התוכנית, תוך חריגה מהמדיניות שנקבעה. בג"ץ קבע כי החלטת השרים אינה חוקית. היא לא סיפקה הצדקות סבירות לחריגה והתבססה על שיקולים לא ענייניים, ובהם הבטחת ועדת מנכ"לים ושיעור האבטלה בקריית גת, מיקומו המתוכנן של המפעל. בית המשפט מצא כי ההחלטה פוגעת בזכותו של העותר לשוויון הזדמנויות ולחופש עיסוק, שכן היא מפלה את העותר לרעה ללא הצדקה כדין. יתר על כן, בית המשפט קבע כי לעותרת יש מעמד לערער על ההחלטה, שכן היא מהווה סיכון ממשי לפגיעה ממשית בעסקיה. לבסוף, דחה בית המשפט את טענת מעש פלדה כי הסתמכה באופן סביר על החלטת השרים, וקבע כי הסתמכותה על הבטחת ועדת המנכ"לים ולא על ההחלטה עצמה. בעקבות זאת התקבלה העתירה והחלטת השרים בוטלה. המשיבים חויבו לשלם את הוצאות העותר.