ע"ו 16227-12-08

תקציר

פסק הדין מאפשר את הערעור בחלקו, בהתבסס על הראיות שהוצגו ועל טיעוני הצדדים. המערער נפצע בתאונת דרכים ביום 11.3.05, לרבות גב עליון, גב תחתון, עורף, ראש וברך שמאל נפוחה. הדו"חות הרפואיים מאשרים פגיעות אלה וקובעים קשר סיבתי בין התאונה לבין נזקיו של המערער. המשיב הודה כי הפגיעות בברכו השמאלית ובגב התחתון של המערער היו תוצאה ישירה של התאונה. עם זאת, המשיב חלק על הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הפגיעה בעמוד השדרה הצווארי של המערער, תוך שהוא מצטט תלונות קודמות על כאבי צוואר. בית המשפט בחן את המסמכים הרפואיים ומצא כי למרות תלונותיו הקודמות של המערער על כאבי צוואר, קיים קשר מובהק בין הפגיעה בצוואר ממנה סבל לבין התאונה מיום 11.3.05. מהראיות עולה כי פגיעתו בצווארו של המערער גרמה לכאבים מתמשכים, רגישות והגבלה בתנועה, דבר שהצריך טיפול רפואי. בהכרעת הדין נקבע כי טענות המערער בדבר התרחשות האירוע והפגיעות שנגרמו לו בעקבותיו אכן תקפות. בית המשפט הדגיש כי שאלת הקשר הסיבתי היא עניין משפטי, ולאחר בחינת הנסיבות הגיע למסקנה כי קיים קשר סיבתי של 50% בין כאב הצוואר לבין התאונה. בעקבות זאת בוטלה החלטת הוועדה המקורית מיום 6.11.2008. המשיב חויב לפצות את המערער בהוצאות טרחת ההליכים בפני הוועדה וערכאת הערעור, בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף, בוטל צו ההוצאות הקודם. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומיום 24.6.2010.