ת"א 43961-04-14

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לקבל רישומי שיחות כראיה בהליך משפטי. על פי סעיף 36 לפקודת הראיות, רשומות מוסדיות יכולות להתקבל כראיה להוכחת תוכנם בהתקיים תנאים מסוימים. תנאים אלה כוללים את הנוהג המקובל של המוסד להקליט את האירוע בהקדם, את האותנטיות של שיטת איסוף הנתונים ואת אמינות שיטת הפקת התקליט. עבור רשומות מופקות, יש לעמוד בדרישות נוספות, כגון הוכחת אופן הפקת הרשומה ואמצעי ההגנה של המוסד מפני חדירת חומרי מחשב ושיבושים בעבודה. בית המשפט המחוזי הבהיר כי על התביעה להוכיח תחילה תנאי קבילות אלה בטרם ניתן יהיה להגיש רישומים אלה כראיה. במקרה דנן, המבקש לא עמד בחובתו להוכיח כי רישומי השיחות היו רישומי מוסדיים, כנדרש בסעיף 36 לפקודת הראיות. המבקש לא הגיש כל מסמך מחברת התקשורת (סלקום) לתמיכה בתביעתו, למרות שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן. זאת ועוד, נדחתה טענת המבקש כי הצד שכנגד לא התנגד לקבילות הרשומות, שכן הנושא הועלה בשלב ההוכחות. בסופו של דבר, קבע השופט כי מאחר שהמבקש לא עמד בדרישות הנדרשות ולא המציא את המסמכים הנדרשים להוכחת היותם רישומי שיחות מוסדיים, נדחתה הבקשה לקבל את הרישומים כראיה. עוד ציינה השופטת כי הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בפסק הדין הכולל בתיק. החלטה זו התקבלה בהיעדר הצדדים המעורבים.