תמ"ש 35326-12-10

תקציר

פרסומיהם ברשתות החברתיות של נתבעים 1 ו-2, שכללו עלבונות קשים והכפשות כלפי התובעים, מהווים לשון הרע לפי סעיף 1 לחוק. זאת, משום שהם עלולים להשפיל את התובעים בעיני הציבור ולחשוף אותם לשנאה ולבוז. אופי הפרסומים, חומרתם והיעדר כל הגנות סטטוטוריות לנאשמים מובילים למסקנה זו. הפרסומים היו גלויים ל-11 אנשים, מה שמהווה פרסום לפי החוק. עם זאת, התביעה נגד הנתבעים 3 ו-4 נדחית מאחר שהתובעים לא הוכיחו את הסתתם. באשר לסכום הפיצוי שישולמו על ידי הנתבעים 1 ו-2, פוסק בית המשפט לתובעים סך של 40,000 ₪. סכום זה מביא בחשבון את חומרת הפרסומים, היעדר התנצלות או חרטה מצד הנתבעים והנראות המוגבלת של הפוסטים. התובעים לא הביאו ראיות לנזק, ופסק הבוררות משמש לעידוד התובעים ולסימון זכותם לשם טוב. סכום התביעה היה מופרז, מה שהוביל לכך שלא היה צורך בהוצאות.