ת"א 66623-05-18

תקציר

השופט ישי קורן דחה את תביעתה של קרנית, שדרשה להחזיר את תשלומי הפיצויים ששולמו לצד שלישי שנפגע בתאונת דרכים, שכן נקבע כי זכות השיבה של קרנית מותנית בשלילת הזכות לפיצויים כאמור בסעיף 7 לחוק פלתד. מאחר שהנאשמת, שהייתה הבעלים הרשום של הרכב המעורב בתאונה, לא ידעה כי לרכב אין ביטוח חובה ואין לו קשר ממשי לרכב, לא ניתן לראות בה אשמה בהתרת שימוש ברכב לא מבוטח. השופטת קיבלה את טענת הנתבעת כי הניחה באופן סביר שהרכב מבוטח, בהתחשב בכך שבעלה, שהיה האחראי הבלעדי לרכב, ביטח את רכבם הקודם. יתר על כן, אנאלפביתיותה של הנתבעת והיעדר כוונת זדון מצדה, יחד עם רשלנות הנהג בפועל, הובילו למסקנה כי יסוד האשם הנדרש לשלילת פיצויים אינו מתקיים במקרה זה. לפיכך, לא הייתה לקרנית זכות שיבה לפי סעיף 9 לחוק פלטד. עוד ציינה השופטת כי הנאשם כלל לא היה הבעלים בפועל של הרכב, והסכמתו או אי הסכמתו של הנאשם בנוגע לשימוש ברכב הייתה חסרת חשיבות. בנוסף, נדחתה טענת התובע כי תצהיר הנתבע מהווה הודאה באשמה. לבסוף, פסק השופט לנאשם 3,750 שקל שכר טרחת עורך דין שישולם על ידי קרנית.