עת"מ 49246-11-23

תקציר

פסק הדין דן בדחיית עתירה מחמת שיהוי, שמשמעותה שיהוי יתר בהגשת העתירה לבית המשפט. לעותר היו מספר טענות כנגד החלטותיה ופעולותיה של רשות מקרקעי ישראל, האחרונה שבהן מיום 15.5.2023. העתירה, שהוגשה בנובמבר 2023, נחשבה לשיהוי כבד, שכן העותר ידע על ההחלטות במשך שנים. שיהוי זה בעייתי משום שהוא פוגע באינטרס הציבורי בניצול מיטבי של הקרקע, מה גם שהקרקע שהוקצתה לעותרת לפרויקט שלה עומדת ריקה שנים רבות. בית המשפט ציין כי העותר לא נימק עיכוב זה באופן מניח את הדעת. עוד צוין בפסק הדין כי לא הייתה פגיעה משמעותית בשלטון החוק בהחלטות רמ"י, והרשות פעלה בסבירות ובהגינות. העותר היה מודע לנושאים והיה לו די זמן לפעול, אך לא עשה זאת. בית המשפט מצא כי השיהוי הסובייקטיבי והאובייקטיבי גובר על כל פגם משפטי נטען, ועל כן דחה את העתירה על הסף, והורה לעותר לשלם למשיבים הוצאות משפט.