ת"א 28689-06-19

תקציר

התובע, בעל מניות מיעוט, תובע את הנתבעים - בעלי המניות האחרים בחברה - בגין אפליה ומבקש מבית המשפט להורות לנתבעים לרכוש את מניותיהם. הנתבעים מודים בצורך בהפרדה אך מכחישים את הטענות לאפליה. בית המשפט מצא כי קיים אובדן אמון בין בעלי המניות המצדיק את הפרדת הרשויות. לפיכך, הורה בית המשפט לנתבעים לרכוש את מניות התובעת, מבלי לדון בטענות התובעת לאפליה. המניות יירכשו לפי שווי שנקבע ביום 31 בדצמבר 2018, שהוא מועד פשרה בין מועד הפירוק למועד הגשת התביעה. שווי מניותיו של התובע, לרבות זכאותו לפירעון הלוואת הבעלים, עומד על 211,850 ₪, אך מוגבל ל-200,000 ₪ מאחר והתביעה הייתה מוגבלת לצורכי שכר טרחה. סכום הרכישה, 200,000 ₪, ישולם בהפרשי הצמדה וריבית החל מיום 31.12.2018. כל נתבע ישלם לתובע לפי חלקו היחסי בחברה. בקשת התובע לסעד של מתן חשבונות נדחית מאחר והוא קיבל את כל החשבונות שביקש בשנים שקדמו למועד הפירוד ואין לו זכות לקבל חשבונות לאחר מועד זה. הנתבעים יהיו אחראים גם לשחרר את התובע מכל ערבות שהעמיד לחובות החברה. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובע הוצאות בסך 30,000 ₪.