דב"ע נה/88 - 3

תקציר

ניתוח זה עוסק בערעור שהגיש הבנק (המערער) על החלטת בית הדין האזורי אשר דחה את בקשתו לבטל את זימונם של שני בכירים בבנק, מר עמירם סיון ומר משה עמית, להעיד כעדים בסכסוך עבודה. המחלוקת מתמקדת בתביעה של מנכ"ל משותף לשעבר להשלמת פנסיה. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **שיקול דעת בזימון עדים:** העיקרון המשפטי המרכזי העומד על הפרק הוא שיקול דעתו של בית המשפט קמא בזימון עדים. תקנה 53 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, מאפשרת לבית הדין או לרשם להזמין אדם לעדות. בית הדין לעבודה אמנם אינו מחויב באופן מוחלט לדיני הראיות, אך מונחה על פי עקרונות היסוד שלו, כפי שנקבעו בתקדימים כגון *ד.א. מג-121/3 121 תכשיטי אבדור - כספי*. סעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, מתיר זימונו של כל אדם למסור עדות קבילה ורלוונטית, אך גם מעניק לבית המשפט שיקול דעת לסרב לזימון אם הדבר אינו נחוץ או מבוקש למטרות אחרות מלבד גילוי האמת. * **ביקורת ערעור על החלטות שיקול דעת:** עיקרון משמעותי שהודגש הוא שבתי המשפט לערעורים בדרך כלל אינם ששים להתערב בהחלטות שיקול הדעת של בתי משפט קמא. בית המשפט לערעורים ציין כי הוא לא השתכנע שמטרת זימון העדים לא הייתה לחשוף את האמת. הוא גם אישר כי בתי המשפט לערעורים אינם מתערבים בדרך כלל בשיקול דעתו של בית משפט קמא בנוגע לסדר הצגת הראיות, במיוחד כאשר הצדדים כבר החלו להציג את טענותיהם. * **איזון זכויות ורלוונטיות:** הבנק טען כי עדותם של מר סיון ומר עמית אינה רלוונטית, כי מדובר בבעלי תפקידים בכירים שאין להם כל נגיעה ישירה למקרה, וכי עדותם עלולה לפגוע בזכות הפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. בית המשפט לערעורים התייחס לכך בקביעה כי אין לדחות בקשה לזימון עדים רק בשל *אפשרות* של פגיעה בפרטיות. הוא הדגיש כי בית המשפט קמא יטפל בסוגיות אלה במהלך החקירה, בהנחה שהדבר יאזן בין זכותו של המשיב להוכיח את טענתו לבין פרטיות העדים. * **נחיצות ורלוונטיות העדות:** בא כוחו של המשיב טען כי בידי הבכירים מידע ופרטים חיוניים לגבי הטענה שלא נמסרו על ידי עדים או מסמכים אחרים. ערכאת הערעור קיבלה את ההנחה כי סביר להניח שלפקידים בכירים יהיה ידע רלוונטי לעניין הנדון, ובכך תמכה בהחלטת בית המשפט קמא לאפשר את זימונם. * **היבטים פרוצדורליים ועיכובים:** המקרה ממחיש את ההיסטוריה הפרוצדורלית הארוכה והמורכבת הנפוצה בסכסוכי עבודה, הכוללת ריבוי הגשות, שימוע, ערעורים ובקשות לדחייה. בית המשפט הכיר בעיכוב ובגילו של המשיב, ועודד במשתמע את בית המשפט המחוזי לזרז את ההליכים. **חידושים משפטיים:** בעוד שמקרה זה מחזק בעיקר את העקרונות הקיימים של ראיות וביקורת ערעור בדיני עבודה, הוא מדגים יישום מעשי של עקרונות אלה בתרחיש בו צד מבקש לחייב עדות מההנהלה הבכירה. פסק הדין תומך במשתמע בטענה כי בסכסוכי עבודה שבהם ההגינות וגילוי האמת הם בעלי חשיבות עליונה, לבתי המשפט יש חופש פעולה נרחב להבטיח שכל הצדדים הרלוונטיים והמידע יובאו בפניהם, גם אם מדובר באנשים בכירים יותר, בתנאי שהבקשות אינן מטרידות, או שנועדו להוציא מידע לא רלוונטי או חסוי. עמדתו של בית המשפט שלא לדחות זימון על סמך חששות פוטנציאליים לפרטיות, תוך השארת הפתרון לבית המשפט קמא, היא גם גישה מעשית לניהול אתגרים ראייתיים כאלה.