ס"ק 54021-11-19

תקציר

פסק הדין דוחה את כל חלקי הבקשה. ראשית, הבקשה נגד המשיבה מס' 2 נדחית מחוסר סמכות, שכן המשיבה מס' 2 אינה צד ליחסי העבודה הקיבוציים. הטענות נגדו הן אישיות ולא ניתן לקשור אותן לסכסוך הקיבוצי. יתר על כן, העוולות המיוחסות לו אינן בגדר סמכותו של בית המשפט. שנית, הבקשה לפיצוי כספי מהמדינה בגין נזק ארגוני נדחית מאחר שלא הוכחה הפרה של תנאי העבודה של העובדים. למדינה היה יסוד סביר לזמן עובדים לבירור עובדתי בנוגע למסמך רגיש שהופץ, ואין בפעולה זו כדי להצביע על רצון להתנכל לארגון העובדים. הגם שהתבטאויותיה של המשיבה מס' 2 אכן פגעו בארגון, אין בהן משום פגיעה בתנאי עבודתם של העובדים או השפעה על פעילותם הארגונית. שלישית, בית הדין אינו יכול להורות למדינה לנקוט בהליכים משמעתיים נגד המשיבה מס' 2, שכן זוהי הפררוגטיבה הניהולית של המדינה. המבקש לא ביקש מהמדינה לנקוט בפעולה זו בטרם פנה לבית המשפט, ולפיכך אין החלטה לבחון. רביעית, פרוטוקולי שיחות ההבהרה יישארו בתיקיהם האישיים של העובדים, שכן הם לא הונחו שם בטעות או בחוסר תום לב. לבסוף, מאחר שהבקשה נדחית, אין צורך להכריע בטענת המדינה בדבר שימוש לרעה בהליך.