בג"צ 4655/20

תקציר

חברה פרטית המפעילה חדר כושר נדחתה ערעורה על ידי בג"ץ. חדר הכושר של העותרת העסיק את המשיבה כמאמנת כושר במשך 31 חודשים, ולאחר סיום חוזהה, היא לקחה את חדר הכושר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו בטענה שיש לראות בה עובדת הזכאית לזכויות סוציאליות. בית הדין האזורי דחה את תביעתה והביא את המשיבה לערער לבית הדין הארצי לעבודה בהצלחה. לאחר מכן ערערו אנשי הכושר לבג"ץ, אך בקשתם לבטל את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה נדחתה. שופט בג"ץ קבע כי הוא אינו פועל כערכאת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, והתערבות היא נדירה. במקרה זה, השופט לא מצא טעות משפטית בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה וקבע כי פסק הדין מנומק כראוי. גם טענות העותר, שהתמקדו בהיעדר הנמקה ויישומו של החוק, לא היו משכנעות. לפיכך דחה בג"ץ את העתירה ודחה את הבקשה לעיכוב ביצוע בנוגע להוצאות שגבה העותרת מבית הדין הארצי לעבודה.