ע"א 9368/96

תקציר

בעניינו של המערער, הבעלים של קניון "קריון", דן בית המשפט העליון בערעור על חבת ארנונה בגין שטחים ציבוריים בקניון, לרבות חניונים ומעברים. הסוגיה המרכזית הייתה האם שטחים ציבוריים אלה נחשבים ל"רחובות" לפי סעיף 269 לפקודת העיריות, אשר יפטור אותם מארנונה. בית המשפט קבע, כי "רחוב" נחשב לנכס שבו הציבור הרחב הוא הנהנה העיקרי מהשירותים הניתנים על ידי הרשות המקומית. עם זאת, היא הגיעה למסקנה כי השטחים הציבוריים בקניון היטיבו בעיקר עם המערערת, שכן הם משכו יותר מבקרים וכתוצאה מכך אפשרו דמי שכירות גבוהים יותר מהעסקים הפועלים בו. בנוסף, יכולתה של המערערת לגבות תשלום בגין דוכנים בשטחים ציבוריים הוכיחה יתרון זה אף יותר. בית המשפט ציין כי טענת המערערת לפטור חלקים מסוימים בשטח הציבורי ממסים סותרת את תכלית פישוט וייעול גביית המסים. השופטת דורנר הדגישה כי יש להטיל ארנונה על הגוף הנהנה בעיקר מהשירותים. לפיכך, נוכח היתרון הכלכלי והשליטה שהיו לבעל הקניון בשטחים הציבוריים, נקבע כי המערערת חייבת בארנונה. הערעור נדחה, והמערערת נדרשה לשאת בהוצאות המשפט של המשיב.