עמ"ת 53886-04-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **כותרת המשפט:** עמ"ת 53886-04-26 מדינת ישראל נ' ויזמאן (עציר) **בית המשפט:** בית המשפט המחוזי בבאר שבע **השופטת:** דינה כהן **העוררת:** מדינת ישראל **המשיב:** חנן ויזמאן (עציר) **תאריך ההחלטה:** 27 באפריל 2026 (י' אייר תשפ"ו) --- **1. רקע עובדתי:** ההחלטה עוסקת בערר שהגישה מדינת ישראל על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע לשחרר את המשיב, חנן ויזמאן, ממעצרו בתנאים מגבילים, לאחר שהתקבל תסקיר מעצר. המשיב הואשם ב-21 עבירות של סחר בסם מסוכן (קנאביס), קשירת קשר לביצוע פשע, יבוא/יצוא/מסחר בסמים, והסתייעות ברכב לביצוע עבירות. עבירות אלו בוצעו על פני תקופה קצרה (בין ה-18.1.26 ל-3.2.26), תוך שימוש ביישומון "טלגרם" להפצת הסם. סך הכל סופקו כ-450 גרם קנאביס תמורת כ-13,150 ₪, כאשר חלקו של המשיב בכל עסקה היה 70 ₪. **2. סוגיית המחלוקת:** לא הייתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה נגד המשיב ועילת מעצר. המחלוקת התמקדה בשאלה האם יש להורות על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים, כפי שהורה בית משפט השלום, או שיש להורות על מעצרו עד תום ההליכים, כעמדת המדינה. **3. עמדת העוררת (מדינת ישראל):** * **כלל ודחיפות:** לטענת המדינה, בעבירות סמים, הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים, במטרה למנוע המשך פגיעה בציבור. חריגים לכלל שמורים למקרים נדירים, בעיקר כאשר מדובר בנאשמים צעירים, ללא עבר פלילי, וחלקם בעבירות משני. * **מעורבות המשיב:** המדינה טענה כי המשיב אינו צעיר (בן 44), ולא ניתן להתייחס לחלקו כמשני. המשיב שימש כשליח, אך על פי טענת המדינה, היה גורם יוזם, סירב למסור פרטים על מקורות הסם או הלקוחות, וביצע 21 עסקאות בתקופה קצרה, מה שמעיד על דפוס עברייני מובהק. * **סיכון לציבור:** הטענה כי המשיב פעל בשל מצוקה כלכלית אינה מקלה, אלא דווקא מגבירה את המסוכנות הנשקפת ממנו, שכן היא מעידה על נכונותו לבצע עבירות למען רווח כלכלי מהיר. * **אמון במפקחים:** המדינה הטילה ספק ביכולתם של המפקחים (דודתו ושני אחרים) להציב למשיב גבולות, שכן הם לא היו מודעים להיקף הסתבכותו בסחר בסמים, והם עצמם מטפלים בילדים. * **מיקום החלופה:** החלופה המוצעת בירוחם אינה מרחיקה את המשיב מסביבתו הטבעית ומגורמי הסיכון. **4. עמדת המשיב (ב"כ):** * **תפקיד השליח:** המשיב הדגיש כי שימש כשליח בלבד, ולא כסוחר "אמיתי", ולכן אינו "נטוע" בעולם הסמים. * **חוסר מודעות:** לטענת ב"כ המשיב, המשיב לא ידע את מחירי הסם, השתמש ב"טלגרם" ולא מחק עסקאות, מה שמעיד על חוסר מעורבות עמוקה. * **היכרות ראשונה:** המעשים המיוחסים למשיב היוו את "היכרותו" הראשונה עם עולם הפשע והסמים. **5. החלטת בית המשפט המחוזי (השופטת דינה כהן):** * **דחיית הערר (בשינוי קל):** בית המשפט דחה את הערר בנוגע לעתירת המדינה למעצר עד תום ההליכים, אך הורה על **עיבוי הפיקוח באמצעות איזוק אלקטרוני** בנוסף לתנאים המגבילים שהוטלו על ידי בית משפט השלום. * **איזון בין אינטרסים:** השופטת הכירה בכך שעבירות סמים מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית והכלל הוא מעצר עד תום ההליכים. עם זאת, ציינה כי במקרים חריגים ניתן לשקול שחרור בתנאים מגבילים או מעצר בפיקוח אלקטרוני. * **שיקולי בית משפט השלום:** בית המשפט אימץ את שיקוליו של בית משפט השלום, שהתבססו על: * **המלצה חיובית של שירות המבחן:** שירות המבחן התרשם כי המשיב תפקד באופן יציב, התקשה להתמודד עם משברים, אך הביע רצון לטיפול. הוא העריך כי המשיב זקוק לגבולות חיצוניים ברורים ומסגרת טיפולית. * **היעדר עבר פלילי:** זהו שיקול מרכזי בהחלטות הנוגעות למעצר. * **תפקוד נורמטיבי קודם:** המשיב השתלב במסגרות לימוד ותעסוקה באופן תקין לפני מעצרו. * **אופי העבירות:** למרות חומרתן, בית המשפט שם דגש על כך שליבת מעשיו של המשיב הייתה "שינוע הסמים ממקום למקום באמצעות רכב תמורת סך של 70 ₪ בגין כל משלוח". * **הרושם החיובי מן הערבים:** שירות המבחן התרשם כי הערבים הינם דמויות חיוביות ומשמעותיות, שיכולות להציב גבולות. * **החידוש – איזוק אלקטרוני:** התיקון המרכזי להחלטת בית משפט השלום הוא החובה להשתמש באיזוק אלקטרוני. השופטת סברה כי הגבלת תנועתו של המשיב ופיקוח הדוק באמצעות איזוק אלקטרוני, בכפוף לישימותו, צפויים לצמצם באופן משמעותי את הסיכון להישנות עבירות דומות. בכך, בית המשפט מבטא גישה חדשנית המשלבת את החלופות המגבילות עם טכנולוגיה לפיקוח הדוק, כאשר הפיקוח הוא הגורם הקריטי במניעת הסיכון. * **התייחסות לטיעוני המדינה:** השופטת הודתה כי עמדת המדינה "אינה מופרכת כלל וניתן היה להגיע גם לתוצאה אחרת". היא הכירה בפוטנציאל הסיכון הגבוה של המשיב, אך סברה שהטיית הכף לטובת צמצום הפגיעה בחירות המשיב, תוך הצבת מארג תנאים שיבטיח את שלום הציבור, אינה מצדיקה שינוי מהותי של ההחלטה, מעבר להחמרת הפיקוח. **6. עקרונות משפטיים וחידושים:** * **שקילת חלופות מעצר:** ההחלטה מדגימה את המתח המתמיד בין הצורך להגן על שלום הציבור באמצעות מעצר חשודים בעבירות חמורות, לבין זכותו של הנאשם לחירות. בית המשפט מציג גישה הרואה חשיבות רבה בהמלצות שירות המבחן, להיעדר עבר פלילי, ולתפקוד נורמטיבי קודם, כגורמים שיכולים להצדיק חריגה מהכלל של מעצר עד תום ההליכים. * **תפקיד שירות המבחן:** החלטת בית משפט השלום (שאושרה ברובה) ממחישה את משקלו הרב של תסקיר מעצר. שירות המבחן לא רק מציג תמונה פסיכו-סוציאלית של הנאשם, אלא גם ממליץ על חלופות מעצר ועל מסגרות טיפוליות, ומשקף את התרשמותו מיכולת הפיקוח של הערבים. * **איזוק אלקטרוני ככלי יעיל:** ההחלטה מבליטה את הגישה המודרנית לשימוש באיזוק אלקטרוני כחלופה למעצר מלא או כתוספת לתנאי שחרור. זהו חידוש משמעותי, המאפשר פיקוח הדוק ויעיל על תנועותיו של הנאשם, ובכך מפחית את הסיכון להישנות עבירות, מבלי לכבול אותו במתקן כליאה. ההחלטה מביעה אמון בפוטנציאל של הטכנולוגיה להבטיח את שלום הציבור. * **דגש על אופי הפעילות:** למרות חומרת עבירות הסחר, בית המשפט שם דגש על אופי הפעילות של המשיב – "שינוע הסמים... תמורת 70 ₪". זה עשוי לרמז על כך שהחלק המרכזי של הדאגה לציבור הוא למנוע ממי ש"נטוע" בעולם הסמים, או מי שמבצע עסקאות בקנה מידה גדול, להמשיך בפעילותו. המשיב, אף שביצע עסקאות רבות, נתפס כמי שחלקו היה מוגבל יותר. * **שקילת מכלול הנסיבות:** ההחלטה משקפת גישה הוליסטית, הרואה מעבר לעבירות עצמן. היא לוקחת בחשבון את הרקע האישי של המשיב (אובדן אם, פציעה, שימוש בקנאביס רפואי), את מצבו הכלכלי, את תפקודו הנוכחי, ואת הפוטנציאל לשיקום. **7. סיכום:** פסק הדין מהווה דוגמה ליישום עקרונות דיני המעצר, תוך מתן דגש מיוחד על שקילת חלופות מעצר ועל השימוש הגובר בטכנולוגיה (איזוק אלקטרוני) לצורך הגנה על שלום הציבור. הוא מראה כי בית המשפט אינו מתעלם מחומרת עבירות הסמים, אך גם מכיר בחשיבות של אינדיבידואליזציה של הדיון, התחשבות בהמלצות שירות המבחן, ובחינת הפוטנציאל לשיקום, במיוחד כאשר מדובר בנאשמים ללא עבר פלילי. הדגש על איזוק אלקטרוני כתוספת מחייבת מהווה חידוש שמטרתו להגביר את הפיקוח ולהרחיב את אפשרויות השחרור בתנאים מגבילים.