בש"פ 5985/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בערעור על מעצרו של אדם, שהוצא נגדו צו מעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. טענת המערער נסובה על היעדר ראיות לכאורה לכך שהמערער ביצע את העבירות המיוחסות לו, הכוללות ניסיון לייבוא, ניסיון לסחר בסמים מסוכנים וקשירת קשר לביצוע פשע. על פי כתב האישום, המערער היה חלק מקבוצה של שבעה אנשים שקשרו קשר לרכוש קוקאין מסוכן משטרתי סמוי. תפקידו של המערער היה להיפגש עם הסוכן ולדון בפרטי העסקה, לרבות מהות התרופה ומחירה שלה. עוד נטען כי שילם לסוכן 170 אלף שקל במסגרת עסקת הסמים. המשיב, לעומת זאת, ביקש לעכב את המערער עד תום ההליכים המשפטיים, בנימוק של חומרת העבירות וחזקת המסוכנות הסטטוטורית. הם טענו כי יש מספיק ראיות לכאורה, כולל עדותו של הסוכן, שיחות מוקלטות והכסף שהוחזר. בא כוח המערער הציג טיעון שכנגד, וטען כי הראיות מצביעות רק על הכנה ולא על ניסיון, וכי הפעלת הסוכן הייתה כרוכה בפגמים. לאחר ששקל בכובד ראש את ההגשות והראיות, קבע השופט כי יש לדחות את הערעור. הראיות שהוצגו על ידי המשיב נמצאו כראיות מספיקות לכאורה, המצביעות על כך שהמערער היה מודע לעסקת סמים והיה מעורב בה. השופט הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי תפקידו של המערער חרג מפעולות הכנה והיווה ניסיון, תוך הדגשת חלקו המשמעותי של המערער בעסקה. בנוסף, ציין השופט כי אמנם היו כמה שאלות משפטיות סביב הפעלת הסוכן, אך סוגיות אלה לא גברו על הראיות לכאורה נגד המערער. לפיכך, ההחלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים אושרה, כאשר השופט הגיע למסקנה כי לא נפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.