ת"פ 1588-10-22

תקציר

הכרעת הדין מפרטת שני תיקים נפרדים נגד נאשם, המכונה נאשם מס' 1. במקרה הראשון הואשם הנאשם והודה בעבירות סיוע וסיוע לעבירות נשק, דהיינו, סיוע לאדם המכונה נאשם מס' 2, בהחזקת נשק, וכן סיוע לנאשם מס' 2 בדיעבד, ביודעו כי ביצע עבירה. בית המשפט מצא כי סיועו של נאשם מס' 1 בהחזקת הנשק היה משמעותי, שכן הוא לא רק החזיק את האקדח לזמן קצר אלא גם עטף אותו בבד ולאחר מכן העביר אותו לאדם אחר כדי לסייע לנאשם מס' 2 לחמוק מעונש. מעשים אלה נחשבו קרובים מאוד לביצוע עבירת ההחזקה העיקרית. הנסיבות הוחמרו עוד יותר בשל הידיעה שזה עתה נורה הנשק. המקרה השני מתייחס לעבירות קודמות שביצע הנאשם כשהיה קטין. הוא הואשם והודה בהתפרעות ובהפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות. בית המשפט ראה בחומרה את העבירות, שכן הנאשם השתתף בהתפרעות בה עשרות מתפרעים יידו אבנים לעבר אנשי אכיפת החוק. הנאשם עצמו יידה אבן לעבר ניידת משטרה והתנגד למעצר. נוכח חומרת העבירות, היעדר נסיבות מקלות, וחוסר שיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן, הרשיע בית המשפט את הנאשם בשני המקרים. השופט התווה את הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם, תוך שימת דגש על חומרת עבירות הנשק והשפעתן הפוטנציאלית על שלום הציבור וחופש התנועה של הפרט. גילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי והזמן שחלף מאז העבירה האחרונה נחשבו לגורמים מקלים. בסופו של דבר, גזר בית המשפט על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר בשני המקרים. השופט גם הטיל עליו עונש מאסר על תנאי של 9 חודשים, אותו ירצה הנאשם אם יבצע עבירה כלשהי בנשק או בכל אחת מהעבירות שבהן הורשע בתוך שלוש שנים מיום שחרורו. לנאשם ניתנה זכות ערעור תוך 45 יום מיום הכרעת הדין.