ע"א 1531/04

תקציר

עניינו של הערעור בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף של המערער, פחח רכב, שנפל מסולם במוסך שבבעלות המשיבים. בתחילה טען המערער כי הונחה על ידי המשיב לטפס על הסולם כדי לחלץ חפץ, אך נפל בשל מיקומו הלא בטיחותי של הסולם. המשיב טען מנגד כי יעץ למערער לחזור יום נוסף עם סגירת המוסך, וכי המערער התעלם מכך, הזיז את הסולם בעצמו ונפל. בית משפט קמא מצא את גרסת המערער בלתי אמינה בשל סתירות וקיבל את גרסת המשיב ולא מצא כל רשלנות. בית המשפט ציין כי קיימת חובת זהירות מושגית מצד בעלי עסקים למניעת פגיעה במבקרים, אך קבע כי בפני המערער עמד סיכון סביר בכך שבחר לטפס בעצמו על הסולם. בערעור, על אף שממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא התקבלו, טענה המערערת, לחילופין, כי הרשלנות ניכרה במסגרת החוקית הנוגעת לבטיחות סולם במקומות עבודה. עם זאת, בית המשפט לערעורים הסכים עם בית משפט קמא כי המשיב לא חב חובת זהירות קונקרטית, שכן לא יכול היה לצפות שהמערער יזיז את הסולם ממקומו הבטוח ויגרום לתאונה שלו. הפגיעה נחשבה לסיכון סביר שנטל על עצמו המערער, ומשכך לא אישרה כל אחריות למשיבים. הערעור נדחה בהוצאות שנפסקו למשיבים.