ת"א 35744-12-12

תקציר

התובע, קטין, נעצר ונעצר בגין ארגון פעילות נגד פינוי מאחז וארגון הפרות סדר. הוא הגיש תביעה נגד מדינת ישראל, בטענה כי זכויותיו הופרו במהלך מעצרו ומעצרו, וביקש פיצויים. הדיונים התמקדו במספר נושאים; משך השיהוי לפני חקירת התובע, משך מעצרו, מניעת מזון ואיחור בהודעה להוריו על מעצרו. בנוסף, נדון החיפוש החזותי בגופה העירום של התובעת בעת מעצרה. בית המשפט מצא כי החריגה הקלה מהשיהוי בן שלוש השעות המותר בחוק לחקירת התובע אינה מצדיקה פיצוי, שכן למשטרה היה חשד סביר לביצוע העבירה, והעיכוב לא השפיע על חוקיות מעצרו. גם הטענה בדבר משך המעצר נדחתה מאחר שהיו בידי המשטרה די ראיות והצדקה למעצרו של התובע. באשר לשלילת מזון, בית המשפט הכיר בהפרת החוק אך לא פסק פיצויים מאחר והתובע לא הוכיח נזק פיזי כלשהו ותקדים לפיצוי במקרים כאלה עלול להעמיס על המערכת המשפטית. גם התביעה לאיחור בהודעה להורים נדחתה, שכן לא היו לכך השלכות מעשיות. הנושא השנוי ביותר במחלוקת היה החיפוש החזותי בגופה העירום של התובעת. בית המשפט פירש את החוקים והתקנות הרלוונטיים והגיע למסקנה כי חיפוש כזה מחייב הפעלת שיקול דעת ובחינת נחיצות החיפוש, ויש לערכו רק בהסכמת העצור או לאחר דיון. בעניינו של התובע לא הייתה הצדקה לחיפוש, ושלב הכיפוף של החיפוש פגע בכבוד האדם שלו. זאת ועוד, היעדר שימוע ראוי, במיוחד בהיותו של התובע קטין, היווה סטייה משמעותית מהתנהגות סבירה. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובע ופסק לו פיצוי בסך 10,000 ₪. כמו כן חויבה המדינה לשלם לתובע 18,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.