ע"א 285/75

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על בעלות בדירה, שבמרכזה השאלה האם נכרת הסכם מחייב בין המערערת לבין המשיב, בהתאם לסעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, המחייב ביצוע עסקאות מקרקעין בכתב. המערערת, הטוענת כי היא המחזיקה החוקית בדירה, מבקשת לפנות את המשיב, ואילו המשיבה טוענת מנגד כי רכשה את הדירה מהמערערת ומבקשת ביצוע ספציפי של ההסכם הנטען. בית משפט השלום פסק לטובת המשיב, אך בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המערער, ובכך הוביל לפסק הדין הנוכחי של בית המשפט העליון. בית המשפט העליון מסכים עם המערערת כי ההסכם אינו מקיים את דרישות החוק, שכן הוא נעדר פרטים ותנאים מהותיים שרק הצדדים יכולים לקבוע. בעוד שהמשיב טען כי דוקטרינת ההשתק שבהבטחה יכולה לתת תוקף להסכם, בית המשפט חולק עליו, שכן הוא סותר את הוראותיו המפורשות של חוק המקרקעין. עם זאת, בית המשפט מכיר בתביעת המשיב להוצאות ולנזקים שנגרמו במהלך שיפוץ הדירה וקובע כי על בית משפט השלום לברר עניין זה ואולי להורות על פיצויים. פסק הדין מקבל אפוא את הערעור, מבטל את הצו הקודם לביצוע ספציפי, ומחזיר את התיק לבית משפט השלום לדיון נוסף בתביעת המערער ובתביעה שכנגד של המשיב להוצאות ונזקים.