רע"א 6299/19

תקציר

בעלי נכס השכירו אותו לשוכר להפעלת מסגרייה. הסכם השכירות תיאר את הנכס כבעל שטח כולל של 512.5 מ"ר, הכולל מסגרייה, משרדים ומחסנים. השוכר טען כי הנכס כולל גם שטחים נוספים של כ-2 דונם בחצר המקרקעין, שהיו נחוצים להפעלת בית המלאכה. הבעלים טענו כי השוכר פלש לנכסיהם ובנה ללא רשות. הם הגישו תביעה לפינוי הדייר ודרשו דמי שימוש נאותים, בעוד השוכר תבע מנגד פיצויים, בטענה שהבעלים לא סיפקו מידע על התאמת הנכס. בית משפט השלום דחה את התביעה ואת התביעה שכנגד, בקובעו כי השטחים הנוספים הם חלק מהנכס המושכר וכי הבעלים נתנו את הסכמתם המשתמעת לשימוש בהם. שני הצדדים ערערו. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור השוכר אך קיבל חלקית את ערעור הבעלים, והורה לשוכר לפנות את השטחים הנוספים ואת קומת הגלריה עד ליום 31.12.2019 ולשלם דמי שימוש. השוכר הגיש בקשת רשות ערעור, בטענה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי סותר את קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום ויביא לסגירת עסקיו. הבקשה נדחתה מאחר שבית המשפט לא מצא שאלות משפטיות או נסיבות חריגות המצדיקות ערעור נוסף, והדייר חויב לפנות את השטחים הנוספים.