דב"ע נה/48 - 0

תקציר

המקרה העומד בפני בית הדין הוא ערעור על החלטה שהתקבלה בבית הדין האזורי בחיפה בנוגע לתביעת תאונת עבודה שהגיש נהג ספק משקאות לשעבר. ביום 21.7.89 חווה המערער, שעבד אז כספק משקאות, תסמינים של אירוע מוחי במהלך עבודתו. בית הדין האזורי מצא כי לחץ העבודה בו חווה המערער באותו יום היה חריג ומינה יועץ רפואי-מומחה. המומחה סבר כי אין קשר סיבתי בין אירועי העבודה של המערער לבין האירוע המוחי, והביא את בית המשפט לדחות את הבקשה להגשת שאלות הבהרה למומחה. על החלטה זו הוגש ערעור. בית הדין לערעורים מינה מומחה נוסף, ד"ר אברהם רפופורט, שהגיע אף הוא למסקנה כי אין קשר סיבתי בין אירועי העבודה לבין האירוע המוחי, וציין עישון כבד ולחץ דם גבוה כגורמים העיקריים. בא כוח המערערת טען כי חוות דעת המומחים אינן צריכות להוות ראיה מספקת כדי לשלול את הקשר הסיבתי, מה גם שהרשומות הרפואיות לא הצביעו על יתר לחץ דם לפני אירוע העבודה. עם זאת, בית המשפט נתן משקל רב לחוות הדעת של המומחים והגיע למסקנה כי אין קשר סיבתי משפטי בין אירועי העבודה לבין האירוע המוחי. משכך, נדחה הערעור, ונדחתה גם תביעת המערער בבית הדין האזורי. החלטה זו התקבלה על סמך הערכת גורמים שונים, לרבות תזמון, מאמץ יוצא דופן וחוות דעת רפואיות.