ע"פ 1844/81

תקציר

התיק סובב סביב נהג שנתפס נוהג ללא רישיון וביטוח ב-19 באוקטובר 1980, מה שהוביל להרשעתו ולגזר דינו שלא בפניו. בהמשך התברר כי הוא נהג גם בזמן פסילה על סמך הרשעה קודמת. הנהג טען כי מדובר ב"סיכון כפול", לאחר שכבר הורשע באותה עבירת נהיגה. בית משפט השלום לא הסכים, מה שהוביל לערעור הן בנימוק של הרשעה והן בגזר הדין. באשר להרשעה, אישר בית משפט השלום את דחיית טענת "המסוכנות הכפולה" על ידי בית משפט השלום, והסביר כי בעוד ששתי העבירות נוגעות למעשה הנהיגה, לכל אחת מהן רכיב ייחודי נוסף. לכן, הם נחשבו עבירות שונות. בגזר הדין גילה בית המשפט סלחנות כלפי הנהג. היא הפחיתה את סכום הקנס ל-1,500 שקל או חודש מאסר בפועל והפחיתה את תקופת הפסילה לחמש שנים, החל מלאחר שהנהג ריצה את מלוא עונשו בפועל. מדובר בהפחתה מהעונש הראשוני של שלוש שנות מאסר, עם שנה אחת לריצוי ברצף, וקנס של 3,000 שקל ותקופת פסילה של עשר שנים. בית המשפט ייחס את ההקלה לאורכו המופרז של העונש הכולל ולעובדה שהנהג כבר נענש על אותה עבירת נהיגה בעבר. ההחלטה התקבלה בנוכחות התביעה והמערער עצמו ביום 7.2.82.