ע"א 960/02

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון מתייחס לתביעת פיצויים שהגישו התלויים בטלאל סביחי, שנהרג בתאונת דרכים בגיל 24. בית המשפט המחוזי קבע כי רק אלמנתו של סביחי זכאית לפיצוי, שישולם מעת לעת בשל יכולתה להינשא מחדש. האלמנה ערערה על ההחלטה וטענה כי בית המשפט אינו מוסמך לפסוק תשלומים תקופתיים וכי אין להתחשב בסיכוייה להינשא מחדש. בית המשפט העליון קבע כי אמנם לבית המשפט יש סמכות לפסוק תשלומים תקופתיים בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אך סמכות זו נגזרת מדיני הנזיקין הכלליים ולא מחוק הפיצויים עצמו. האחרון רק מתווה את הסמכות לפסוק תשלומים תקופתיים לקורבנות שעדיין בחיים. באשר לסיכוייה של האלמנה להינשא מחדש, קבע בית המשפט כי הפסיקה הקיימת, האוסרת על התחשבות בסיכויים אלה, אינה צריכה להיות מתוקנת על ידי הרשות השופטת אלא על ידי המחוקק. יתר על כן, הטיעונים הכלליים בעד תשלומים תקופתיים – כגון חוסר יכולתו של המקבל לנהל סכום גדול או לחץ פוטנציאלי מצד אחרים – אינם תקפים במקרה זה. לפיכך, הערעור התקבל, והאלמנה תקבל את הפיצוי בסכום חד פעמי. הסכום הכולל, כולל הוצאות ושכר טרחת עורך דין, נקבע כ-1,187,646 ₪ נכון למועד פסק הדין של בית המשפט המחוזי. בנוסף, חויב המשיב לשלם למערער הוצאות ושכר טרחת עורך דין בגין הערעור.