סע"ש 22285-06-19

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו לשעבר, הנתבע, לתשלום עמלות המגיעות לו לכאורה על פי תנאי חוזה העסקתו. בחוזה ההעסקה נקבע כי העובד יקבל עמלות עבור פרויקטים חדשים בהם החברה אינה מעורבת ועליהם הוא אחראי להטמעה במוצרי הלקוח. התובע טען כי הוא זכאי לעמלות מארבעה מקורות: רייבן, אינטל, מובילאיי ולקוחות נוספים. הנתבע חלק על טענה זו וטען כי הפרויקטים אינם חדשים, החברה מעורבת והתובעת אינה אחראית לביצועם. בית המשפט פסק לטובת הנאשם משלושה טעמים עיקריים. ראשית, התובע לא הצליח להוכיח כי מדובר בפרויקטים חדשים וכי החברה לא הייתה מעורבת בהם. שנית, הוא לא הפגין את אחריותו לביצוע הפרויקטים. ושלישית, לא הובאו ראיות לכך שדרש או קיבל עמלות במהלך עבודתו, דבר המצביע על כך ששני הצדדים לא סברו כי התובע זכאי להן. בנוסף, קבע בית המשפט כי התובעת זכאית להפרש תשלום בגין 6.5 ימי חופשה בסך 5,999 ₪, אותם על הנתבעת לשלם בתוך 30 יום. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, וניתן היה לערער על פסק הדין בתוך 30 יום.