עת"מ 61652-05-16

תקציר

לאחר בחינת הראיות והטיעונים שהציגו הצדדים, החליט השופט כי יש לדחות את העתירה. ההחלטה התקבלה מכמה סיבות. ראשית, לא נפל פגם מהותי בהחלטות הוועדה המחוזית או ועדת המשנה להתנגדויות שיצדיק את התערבות בית המשפט. שנית, העתירה הוגשה לאחר שיהוי ניכר של כשנתיים, וטענות קודמות של העותר כבר נדחו. טענות העותר בדבר עבירות על החוק ועבירות פליליות לא נתמכו בראיות כלשהן. כמו כן, הדגישה השופטת כי בית המשפט אינו יכול לבטל את החלטות רשויות התכנון במקרה זה, שכן אלה התקבלו על בסיס שיקולים תכנוניים מקצועיים לאחר דיון מעמיק בכל החלופות. השופט התייחס גם לחששותיו של העותר בנוגע למימון התכנית ולהבטחות לכאורה של גורמים רשמיים, וקבע כי עניינים אלה נדונו והוכרעו כראוי על ידי מוסדות התכנון, והבטחות שניתנו, אם בכלל, אינן יכולות לגבור על הליכי התכנון החוקיים. לבסוף, השופט ציין כי כל טענה לעבירות פליליות או נזק כלכלי יכולה להידון בהליכים נפרדים, ודחה את העתירה הנוכחית. העותר חויב בהוצאות כל המשיבים, בסך 8,000 ₪, ו-10,000 ₪ נוספים למשיב 4 בשל הגשת העתירה בניגוד להצהרה קודמת.