ת"א 1014/07

תקציר

התובע, שהיה מבוטח בחברת הביטוח הנתבעת, דרש תגמולי ביטוח לאחר שפצע את עצמו בכך שנכנס בדלת זכוכית. חברת הביטוח דחתה את תביעתו, מה שגרם לו להגיש תביעה בבית משפט השלום, שפסק לטובתו והורה לחברת הביטוח לשלם לו 300 אלף שקל. לאחר מכן הגיש התובע תביעה נוספת, הפעם בבית המשפט המחוזי, כדי לחייב את חברת הביטוח לשלם לו סכומים נוספים עבור תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, שחרור מתשלומי פרמיה ומענק חד פעמי. חברת הביטוח טענה כי תביעתו של התובע התיישנה, כי לא הוכיחו את אי יכולתו לעבוד וכי הוא לא שילם את דמי הביטוח שלו טרם ביטול הפוליסות. עוד טענה החברה כי לבית המשפט אין סמכות לפסוק בתשלומים חודשיים עתידיים לתובע וכי תביעתו אינה תקפה מאחר שלא נאמר במפורש בתביעה הקודמת. בית המשפט המחוזי דחה את טענות חברת הביטוח, וקבע כי התובע לא ביטל את פוליסות הביטוח שלו אלא רק השיב להודעת הביטול של החברה עצמה. בנוסף, קבע בית המשפט כי מאחר שחברת הביטוח דחתה שלא כדין את תביעתו הראשונית של התובע, הוא פטור מתשלום פרמיות והחברה חויבה לשלם לו תגמולי ביטוח. באשר למצבו הרפואי של התובע, קבע בית המשפט כי על חברת הביטוח מוטל נטל ההוכחה והיא לא הביאה ראיות מספיקות לכך שמצבו השתפר, כלומר הוא עדיין זכאי להטבות. בעוד שהשופטת לא יכלה לקבוע את סכום הגמלאות המדויק המגיע לתובעת בשל חישובים שונים שהציגו שני הצדדים, היא הורתה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט כדי לחשב את הסכום במדויק. עוד קבעה השופטת כי התובעת זכאית לריבית מיוחדת על התשלומים, הכפלת הריבית הקבועה בחוק בשל חוסר תום לב ואי תשלום אסטרטגי של חברת הביטוח לאורך כל ההליך המשפטי. לבסוף, בית המשפט הורה לחברת הביטוח לשלם לתובע את שכר טרחת עורך הדין בגין אותו שלב במשפט, שנקבע על סך 100,000 ₪, וכן את הסכום בסך 1,358,039 ₪ – אותו חישבה חברת הביטוח בעצמה – בצירוף הריבית המיוחדת וכל סכום נוסף כפי שייקבע על ידי מומחה בית המשפט.