ת"א 54262-03-20

תקציר

התובעת, חברת גז, והנתבעת, בעלת מאפייה, חתמו על הסכם אספקת גז בשנת 2019. בהסכם נקבע כי התובעת תתכנן ותתקין מערכת גז מקצועית למאפייה של הנתבעת ותישאר הבעלים של הציוד לאורך כל תקופת ההסכם. הנתבע נדרש להזמין גז שלושה ימים מראש, וכל ירידה בצריכת הגז תיחשב להפרה. לתובע הייתה גם הזכות לבטל את ההסכם אם הנתבע הפר את סעיף הבלעדיות. במקרה של פיטורין, הנתבעת תשלם לתובע 1500 ₪ עבור כל חודש שקדם לסיום ההסכם. בפברואר 2020 התעוררה מחלוקת כאשר הנתבעת נזקקה בדחיפות לגז אך לא קיבלה אספקה מיידית מהתובעת. הדבר הוביל את הנתבעת לחתום על חוזה עם חברת גז מתחרה, וכתוצאה מכך הוצא ציודה של התובעת מהמאפייה. התובע טען כי הנתבע הפר את ההסכם ותבע פיצויים. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי הנתבעת הפרה את החוזה בכך שלא הזמינה גז מראש ולאחר מכן חתמה עם מתחרה. הנתבע חויב לשלם לתובע 1,549 ₪ בגין חשבונות גז שלא שולמו, 105,750 ₪ כפיצוי מוסכם בגין הפרת חוזה ו-6,000 ₪ בגין שווי הציוד שנלקח מהמאפייה. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪. התשלומים היו אמורים להתבצע תוך 30 יום.