ת"א 22922-05-22

תקציר

החלטת בית המשפט שלא להיעתר לבקשת המבקשים לצו מניעה זמני נובעת ממספר שיקולים. ראשית, המבקשים לא הוכיחו סבירות לנזק בלתי הפיך אם הבקשה תידחה. טענת המבקשים כי הם מתגוררים בבניין המיועד לפינוי לא הוכחה ואף סותרת את דבריהם במהלך חקירתם הנגדית. המבנה המדובר הוא בקתת עץ ניידת הניתנת להעברה בקלות ואינה מקום מגוריהם העיקרי. לפיכך, מאזן הנוחות אינו לטובת המבקשים. בנוסף, פעלו המבקשים בחוסר תום לב בכך שהשמיטו עובדות קריטיות בבקשתם, תוך ניסיון להציג את מצבם כמצב של פינוי מגורים, מה שאין כן הדבר. חוסר תום לב זה מהווה סיבה מספקת לדחות את הבקשה כשלעצמה. כמו כן, סיכויי הצלחת תביעת המבקשים אינם גבוהים. התביעה מתייחסת לצו פינוי לפי הדין הרלוונטי, והמבקשים לא הציגו טענה ברורה בדבר בטלות הצו או זכויותיהם בחלקת המקרקעין הנדונה. מספר החלקה הנזכר בבקשה ובתצהיר שונה מזה הנקוב בצו הפינוי, וזכויותיהם הנטענות של המבקשים נובעות מעסקת חליפין שאינה קשורה לחלקה הנזכרת בצו. בנסיבות אלה, הבקשה לסעד זמני אינה עומדת בתנאים הנדרשים, ובית המשפט מחליט לדחות אותה. הצו הארעי מבוטל, והמבקשים נדרשים לשלם למשיב הוצאות בסך 8,000 ₪.