רע"ב 7279/21

תקציר

גזר הדין המדובר הוא תוצאה של בקשה לשחרור מוקדם מאסיר, המרצה עונש של 7.5 שנות מאסר בגין ריבוי עבירות מין. ועדת השחרורים אישרה שחרור מוקדם, בנימוק של התנהגותו החיובית של האסיר בכלא, השתתפותו בתוכנית טיפול בעברייני מין ורמת מסוכנות בינונית-נמוכה כפי שהוערכה על ידי מב"ן. עם זאת, בית המשפט המחוזי לוד מרכז, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, הפך את החלטת ועדת השחרורים, בנימוק של הצורך של האסיר להמשיך בטיפול הנפשי והמאפיינים המניפולטיביים הניכרים באישיותו. בית המשפט התחשב בטיעונים שהציג האסיר בהליכים אזרחיים מקבילים, ומצא כי הם אינם עולים בקנה אחד עם טענותיו בדבר הפנמת התהליכים הטיפוליים. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי שחרור מוקדם יהווה סכנה, ועל האסיר לרצות את יתרת עונשו. האסיר ביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, אך הבקשה נדחתה, שכן השופט קבע כי היא אינה מעוררת שאלות משפטיות מעבר לאינטרס האישי של האסיר. ההחלטה לשלול שחרור מוקדם נתפסה כסבירה, כאשר בית המשפט ציין את היעדר זכותו החוקית של האסיר לשחרור מוקדם ואת היעדר הנסיבות החריגות המצדיקות התערבות. סיכום מקיף זה מתמצת את עיקרי הכרעת הדין, לרבות הנימוקים להחלטתה הראשונית של ועדת השחרורים, היפוך החלטת בית המשפט המחוזי ודחיית ערעורו של האסיר, תוך הבנה ברורה של התקדמות התיק ותוצאותיו.