ת"א 869/05

תקציר

התובעים, אחיו ויורשיו של עבאס עבד אל-חמיד, עתרו לבית המשפט למתן פסק דין הצהרתי לפיו הם זכאים להירשם כבעלים משותפים של מחצית מזכויות הבעלות בחלקת אדמה המכונה חלקה 10 בגוש 19129 בנחף. זכויות הבעלות רשומות כיום אצל עבד אלכרים אחמד מוחמד עבאס (הנתבע מס' 1) ועבד אלחמיד אחמד מוחמד איסמעיל. התובעים טענו כי אביהם רכש את הזכויות במחצית הקרקע מהנתבעת מס' 1 בתחילת שנות ה-60 על פי הסכם כתוב שאבד מאז. הם ביקשו מבית המשפט להעביר להם זכויות אלה כיורשי המנוח. אולם, הנתבעים, למעט הנתבע מס' 8, לא הגישו כתב הגנה, והנתבע מס' 8 טען להתיישנות. השופט דחה את טענת ההתיישנות מטעמים פרוצדורליים. השופטת קבעה כי בניגוד לטענת התובעים, "הדין הקודם", שחל על עסקאות שנעשו לפני כניסתו לתוקף של חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, מחייב "ראיה ראשונה" בכתב לעסקאות מקרקעין. מאחר שהתובעים לא הצליחו להביא כל ראיה כזו – אפילו עדות בעל פה לא יכלה להתקבל כהוכחה – טענתם נכשלה. זאת ועוד, השופטת מצאה כי אין די בעדויות שהציגו התובעים, לרבות זו של התובעת מס' 1, כדי להוכיח את העסקה הנטענת, במיוחד בהתחשב בכך שהנתבע הוא עיזבון. לפיכך, דחתה השופטת את תביעת התובעים וחייבה אותם לשלם לנתבעת 8 הוצאות משפט, הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪. החלטת השופט התקבלה בהעדר הצדדים ביום 31.5.2009.