ב"פ 1/17

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לעורכת דין שהורשעה במספר עבירות משמעת הקשורות לטיפולה בכספי לקוחות. היא נמצאה אשמה בהלנת כספים המגיעים ללקוח, אי כיבוד כבוד מקצוע עריכת הדין ואי ציות לפסק דין של בית המשפט. עורך הדין ייצג את המתלונן בשלושה תיקי הוצאה לפועל וגבה תגמולים, אך לא הודיע או העביר את הכסף ללקוח. כאשר הלקוח גילה זאת, עורך הדין הכחיש זאת ולא השיב לבקשות הלקוח לקבלת הכספים. הדבר הוביל את הלקוח להגיש תביעה כספית מוצלחת כנגד עורך הדין, אך הכספים הועברו רק לאחר הליכי הוצאה לפועל. סנגוריה של עורכת הדין כללו טענות כי מעשיה לא היו מכוונים ונבעו מסדרת אירועים מצערת שהתרחשה בעת שלא חשה בטוב, וכי פסק הדין האזרחי בוצע במהלך היעדרותה מהעבודה. ועדת האתיקה המחוזית לא קיבלה טענות אלה. בעוד שלעורכת הדין לא עבר משמעתי קודם, שפעל לטובתה, הוועדה הדגישה את חומרת העבירות, השפעתן על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ופסיקות קודמות. כתוצאה מכך, נגזרו על עורכת הדין 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שיופעלו אם תבצע שוב אחת מהעבירות, והיא חויבה לשלם הוצאות בסך 5,000 שקל ללשכה בתוך 60 יום. הוועדה ביקשה כי העתק מפסק הדין יימסר לשני הצדדים.