ה"פ 24081-07-11

תקציר

המבקש ביקש מבית המשפט להורות למינהל מקרקעי ישראל לאשר תכנית להקמת תחנת דלק על חלקת קרקע שהוחכרה מהם, שהוקצתה למבקש בפטור ממכרז לצורך הקמת מפעל להזרקת פלסטיק. עוד ביקשו המבקשים כי בית המשפט ייתן רשות לסעד פיצול, שיאפשר להם לתבוע פיצויים מהמינהל במועד מאוחר יותר. המינהל התנגד לטענה, וטען כי יש לדחות את הבקשה מחוסר שפיות וחוסר תום לב, וכי הקמת תחנת דלק על המגרש אינה עולה בקנה אחד עם מטרת הפטור ממכרז. בית המשפט מצא כי הקרקע הוקצתה למבקש למטרה בלעדית של הקמת מפעל להזרקת פלסטיק, כאמור בהסכמי הפיתוח והחכירה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי למבקש לא הייתה זכות קנויה לסטות מהתכלית המוסכמת של ההקצאה. לפיכך, הקמת תחנת דלק תחייב שינוי בייעוד ההקצאה, שלא התאפשר בשבע השנים הראשונות של תקופת הפיתוח, כפי שהותוו בנוהלי המינהל. בית המשפט דחה גם את טענת המבקש כי תכנית המתאר הארצית אפשרה הקמת תחנת דלק על קרקע המיועדת לתעשייה, והסביר כי התכנית מתייחסת למישור התכנוני ולא לרמה החוזית, דבר הגובר במקרה זה. בנוסף, ציין בית המשפט כי המבקש פעל בחוסר תום לב בכך שהשמיט פרטים מהותיים בבקשתו. בסופו של דבר דחה בית המשפט את התביעה והורה למבקש לכסות את הוצאות המינהל, בסך 20,000 ₪.