פש"ר 34801-09-17

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתביעת חוב ולאחר מכן לערעור על הסכם פשרה. החייב ביקש לבטל פסק דין קודם שכפה הסכם גישור בינם לבין נושה בשם מילובר. הסכם הגישור, שהגיע בעקבות תביעה שהגיש מילובר נגד החייב ובתם, התווה מנגנון פירעון חוב של 1.7 מיליון שקל. משלא קיימו החייב ובני משפחתו את פסק הדין, פתח מילובר בהליכי הוצאה לפועל. החייב ערער על תביעת החוב, אך הערעור נדחה, וערעור נוסף לבית המשפט העליון נדחה אף הוא. כעת הגיש החייב בקשה חדשה לביטול הסכם הפשרה, בטענה כי גילה לאחרונה כי המגשר, ויקטור אוחיון, הועסק במשרד עורכי הדין של מילובר בעת הגישור. לטענתם, הדבר מהווה ניגוד עניינים ופסול את הליך הגישור. עם זאת, השופט קבע כי יש לדחות את הבקשה. הגורמים ביקשו לחקור בחקירה נגדית את המצהירים, אך אף אחד מהם לא הופיע לדיון, וזו כשלעצמה סיבה מספקת לדחות את הבקשה. כמו כן, התברר כי החייב ובני משפחתו היו מודעים לזהות המגשר כבר מזמן, ולא ניתן כל הסבר לעיכוב בהעלאת התנגדויות כלשהן להסכם הגישור. לא הובאו ראיות התומכות בטענה כי החתימות על ההסכם זויפו, וילדיו של החייב לא הכחישו את חתימותיהם. השופטת התייחסה גם לטענות החייבים בנוגע לייצוגם המשפטי בגישור, וציינה כי טענות אלה כבר הוכרעו ולא ניתן להעלותן שוב. לסיכום, השופט אישר את ההחלטות הקודמות ודחה את בקשת החייב לבטל את הסכם הפשרה. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, במועד הנקוב.