ת"א 65856-07-18

תקציר

התובע, הולך רגל, נפגע מרכב בעת שחצה את הכביש וסבל מחבלות. האירוע, שהוכר כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, הותיר את התובע עם נכות נפשית לצמיתות בשיעור של 10%. בית המשפט מינה מומחה רפואי אשר ייחס את בעיותיו האורתופדיות של התובע למצב קודם ולא מצא נכות אורתופדית לצמיתות מהתאונה. עם זאת, המומחה ייחס נכות זמנית לתאונה. התובעת, מטפלת במקצועה, נאלצה לצמצם את שעות עבודתה עקב התאונה, דבר שהוביל לירידה בשכרה. בית המשפט מצא את הנתבעת אחראית ופסק לתובע פיצויים שונים, לרבות הפסדי הכנסה בעבר ובעתיד (163,000 ₪), פיצויים בגין עזרה לזולת (25,000 ₪), הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה (1,000 ₪), כאב וסבל (17,000 ₪), בסך כולל של 215,000 ₪. מאחר שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, והתובע כבר קיבל ממנה תגמולים, הופחת הסכום ששילם הנתבע. בניכוי הסכומים שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי (203,777 ש"ח), נפסקו לתובע 11,223 ש"ח, לצד 6,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין ו-704 ש"ח החזר הוצאות משפט.