מ"ת 995/10

תקציר

לאחר בחינת חומרי החקירה הקיימים, קבע השופט כי קיימות ראיות מספיקות הקושרות את שני המשיבים לאישומים שיוחסו להם בכתב האישום. מהראיות עולה כי מדובר בקטטה בין משפחת נסראללה למשפחות ג'מאל ונג'אר בעיר שפרעם, שבמהלכה נעשה שימוש בנשק קר וחם וכמה בני אדם נפצעו. על פי עדויות העדים והמסמכים הרפואיים, שני המשיבים נכחו במקום והשתמשו בנשק – המשיב 1 השתמש בחפץ חד, ואילו המשיב 2 השתמש ככל הנראה באקדח. השופט הדגיש כי בשלב זה תפקידו של בית המשפט אינו להעריך את מהימנות הראיות או להעריך את אשמתם או חפותם של המשיבים, אלא לקבוע האם קיימות די ראיות לכאורה המצדיקות את המשך מעצרם. השופט קבע כי אופי העבירות, הכרוכות בשימוש בנשק והפציעות הנובעות מכך, יחד עם הסכסוך הקיים בין המשפחות המעורבות, מהווים עילה מספקת למעצר שני המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים. החלטה זו התבססה על הסכנה הפוטנציאלית למתלוננים, לעדי התביעה ולשלום הציבור. כמו כן, השופטת הביעה חשש מפני שיבוש הליכי משפט ותיאום גרסאות בין המשיבים. השופט הדגיש את התקדים בפסיקה הישראלית המעדיף מעצר במקרים של עבירות אלימות הגורמות לחבלה חמורה, והדגיש כי רק נסיבות חריגות מצדיקות חלופה. למשיב 2 לא עבר פלילי קודם, ואילו למשיב 1 הרשעות רבות בעבירות שונות, לרבות אלימות, סמים ועבירות תנועה. היסטוריה זו, בשילוב עם אופי העבירה הנטענת והסכסוך המשפחתי הקיים, הצביעו על סכנה ממשית הנשקפת מהמשיב 1. השופט התייחס גם למסמך הנוגע ל"הודנה" (הפסקת אש) פוטנציאלית בין המשפחות, אך ציין כי הוא אינו מבטיח הפחתת מסוכנות, במיוחד לאור הסכסוך האלים המתמשך. השופט הציע כי הדברים עשויים להשתנות בעתיד, ויאפשר בחינה מחודשת של מעצרו של המשיב 2. עם זאת, בשלב הנוכחי נחשבה השפעת ההסכם על פיזור המצב למוגבלת. באשר לאפשרות של חלופת מעצר, הדגישה השופטת את הצורך בשמיעת עדויות עדי התביעה 1 עד 6 ואת הפוטנציאל להסכם סולחה, אשר אם יושג עשוי לסלול את הדרך לשיקולים עתידיים של הסדר מעצר חלופי למשיב 2. בינתיים מצאה השופטת לנכון לעכב את המשיב 2 עד לתום ההליכים המשפטיים בשל הסכנה הממשית והסיכון לשיבוש עדים. נקבע דיון ליום 26.4.2010 כדי לקבוע את דרך הפעולה של המשיב 1. פסק הדין ניתן בנוכחות המשיב 2 ובאי כוח הצדדים ביום 22.4.2010.