בג"צ 10450/07

תקציר

פסק הדין של המשיבים מחולק לשני חלקים. ראשית, באשר לאיסור על קיום טקס הדלקת נרות חנוכה בהר הבית, טוענים המשיבים כי מדובר בעניין לא שיפוטי הקשור לפולחן דתי. הם מפנים לפסקי דין קודמים ולצו המלך במועצה הארץ-ישראלית משנת 1924 כדי לתמוך בטענה זו ולהדגיש כי החלטה זו עולה בקנה אחד עם המדיניות של מניעת טקסים דתיים ותפילת יהודים בהר הבית מטעמי שלום הציבור וסדרו. שנית, באשר לבקשת העותר לעלות להר הבית במהלך חנוכה 2008, טוענים המשיבים כי היא נבדקה ביסודיות ונמצאה כעלולה להוביל לשפיכות דמים אלימה. הם מציינים מהומות עבר ואת מעורבותו של העותר בהן, ומדגישים את הסיכונים הנשקפים מעלייתו של העותר. המשיבים סבורים כי החלטתם מאזנת בין האינטרסים הרלוונטיים וכי אל לו לבית המשפט להתערב. בית המשפט, לאחר ששקל את טענות הצדדים ושמע את הערכות גורמי הביטחון, מסכים עם עמדת המשיבים. היא מקבלת את טענתם כי קיים חשש ממשי וממשי לשלום הציבור אם לא יוטלו הגבלות וכי החלטת המשיבים היא מענה מידתי לסיכון זה. בית המשפט מדגיש כי הערכת המשיבים מבוססת על חששות קונקרטיים ומידע עדכני, ולכן אין צורך בהתערבות שיפוטית. היא דוחה את העתירה, תוך הסכמה עם המשיבים בשני הסעיפים והדגשת רגישות סוגיית הר הבית. השופטים מגיעים למסקנה כי אין סיבה לפסוק הוצאות למי מהצדדים.