ע"א 458/83

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי עתירות אזרחיות הנובעות מתביעה כספית שהגיש המשיב רון ספיר נגד שני מערערים, ביתרא ועדן, לפיצוי כספי על בסיס טענתו כי שימש כמתווך בעסקה ביניהם. לחילופין, תבע ספיר גמול שירותים כלליים משני המערערים. בית המשפט המחוזי פסק לטובת ספיר והורה לשני המערערים לשלם לו תשלום מצטבר בסך 750,000 ש"ח, מה שהוביל לערעורים אלה. פסק דינו של השופט מלץ דוחה את ערעורה של עדן ומאשר את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין המערערת ביתרא. על פי פסק הדין, הראיות תומכות במסקנה כי לספיר ולביתרא היה הסכם מכללא לשירותים כלליים ולתגמול. עם זאת, אין הצדקה לחייב את עדן לאותה מסקנה, שכן הראיות אינן תומכות בה. גם גובה הפיצוי מטופל, כאשר השופט מציין כי היקף העסקה משפיע באופן משמעותי על חישוב השכר עבור שירותי תיווך אך הוא רק שיקול אחד מיני רבים לתגמול הולם. השופט לוין מסכים עם פסק דינו של השופט מלץ. השופט גולדברג, בדעת מיעוט, מדגיש את הצורך בהבנה הדדית וודאות במושא שיקול הדעת לכינון חוזה מכללא. מאחר שהשירותים הניתנים על ידי ספיר חסרים בהירות וספציפיות, גולדברג יקבל גם את ערעורה של ביתרא. בסופו של דבר, בית המשפט העליון דוחה את ערעורו של עדן ומאשר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין ביתרא.