עא"ח 1018/02

תקציר

ערעור זה מערער על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה שלא לפסול עצמו מלדון בתיק לאחר שהשופט עיין במסמכי גישור שהוכנסו בטעות לתיק בית המשפט. המערערת טענה כי חשיפתה של השופטת למסמכים אלה, שהכילו טיוטת הסכם פשרה, יצרה חשש ממשי למשוא פנים בשל אופיים החסוי של הליכי הגישור. המשיב התנגד לפסילה וטען כי ההליך כולו מבוסס על טענות לא ענייניות. נדונה המסגרת הנורמטיבית ליישוב סכסוכים חלופי ולגישור בבתי הדין לעבודה, לצד עקרון החיסיון. בעוד שהערותיו של השופט על התנהלות הדיון צוינו כראויות, הימצאותם של מסמכי גישור בתיק בית המשפט עוררה חשש למשוא פנים. בית המשפט הכיר בכך ששופט חייב לנהל הליכים ללא משוא פנים, אך הכיר בכך שיש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. במקרה זה, טיוטת הסכם הפשרה התייחסה לרוב מרכיבי התביעה, וייתכן שחשיפת השופט אליה השפיעה על קבלת ההחלטות שלהם. יתר על כן, הדיון היה בשלביו המקדמיים, והחלפת השופט לא תגרום עוול למי מהצדדים. מאחר שמסמכי הגישור הונחו בתיק בית המשפט ללא הסכמת הצדדים וחזקה על השופט שעיין בהם כי קלט את תוכנם, הגיעה ערכאת הערעור למסקנה כי קיים חוסר משוא פנים. לפיכך, הערעור התקבל, והוחלט כי התיק יידון בהרכב אחר כדי לשמור על מראית עין של צדק. גם ההחלטה להטיל על המערערת הוצאות בבית משפט קמא בוטלה לאור פסק דין זה.