בר"ע 2596/04

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך עסקי בו היו מעורבים אש-ים סחר בע"מ, מנהלה לשעבר ובעל מניותיה, המבקשת, והמשיב, עמו היה לחברה הסכם. בשל הפרות לכאורה של ההסכם, ביקשה המשיבה לאכוף אותו והוציאה צו מניעה זמני נגד אש-ים ומנהליה, לרבות המבקש. עם זאת, טען המבקש כי עזב את החברה בעקבות סכסוך עם אחיו ולא היה מודע לכתב התביעה המתוקן שהוגש נגדו. בית משפט קמא דחה את טענותיו, וביקש ממנו רשות ערעור. השופט ראה בחומרה ניסיון של הרגע האחרון להגיש מסמכים חדשים על ידי בא כוח המבקש, וראה בכך ניסיון להשפיע על ההחלטה באופן פסול. לגופו של עניין, הדגישה השופטת את יחסי הפרוקסי בין בעל דין לבין בא כוחו, וציינה כי די באישור בעל פה על פי הדין הישראלי וכי טענת המבקש לאי ידיעת כתב התביעה המתוקן לוקה בחסר. ייצוגו של עורך הדין את החברה ומנהליה היה מבוסס, וטענת המבקש כי לא עודכנו על ההליך לא הייתה משכנעת. כמו כן, המשיב הביא ראיות לכך שהמבקש היה מודע לתביעה המתוקנת והסמיך את עורך הדין לייצגו. השופטת הדגישה כי טענת המבקש, כי נודע לו על פסק הדין במקרה, אינה סיבה מוצדקת לבטלו, במיוחד נוכח התקופה הארוכה שחלפה ללא כל פעולה מצד המבקש. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקש חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 15,000 ₪, כאשר הערבות שהופקדה שימשה למטרה זו. ההחלטה התקבלה בנוכחות שני הצדדים ביום 9.5.05.