ת"א 22099-04-17

תקציר

התובע, שהיה מעורב בתאונה, תבע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעת השנייה, מבטחת הרכב המעורב, הודתה בחבות ובכיסוי. הסוגיות העיקריות היו היקף הפגיעות של התובע והפיצוי ההולם. בית המשפט מינה שני מומחים לאורתופדיה. בחוות הדעת השנייה נקבע כי לתובע נקבעה נכות של 10% עקב מגבלות בעמוד השדרה המותני ובירך ימין, עם נכות משוקללת כוללת של 16.75%. בית המשפט קיבל חוות דעת זו וקבע כי לתובע נקבעה נכות רפואית משוקללת בשיעור של 16.75% שנגרמה כתוצאה מהתאונה. בית המשפט מצא גם 16.75% נכות תפקודית. באשר להפסדי השתכרות, דחה בית המשפט את תביעת התובע בגין אי הבאת ראיות מספיקות להפסדי שכר בעבר ובעתיד. תביעתה של התובעת לפיצוי בגין סיוע מצד שלישי התקבלה בחלקה, ובית המשפט פסק לה פיצוי מתון של 35,000 ₪, שכן היא נזקקה לסיוע משמעותי. גם התביעה לפיצוי בגין הוצאות רפואיות התקבלה בחלקה, והתובע זכה ב-20,000 ₪ בגין הוצאות העבר והעתיד, למרות היעדר ראיות להוצאות עבור טיפולים. לבסוף פסק בית המשפט 21,836 ש"ח בגין נזק לא ממוני, מה שמביא את סך הפיצוי ל-76,836 שקל, בצירוף שכר טרחת עורך דין והחזר הוצאות משפט. פסק הדין היטיב עם התובעת, והנתבע חויב לשלם לתובע תוך 30 יום. לשני הצדדים יש זכות לערער על פסק הדין בתוך 60 יום.