הפ"ב 1833/09

תקציר

למבקש ולמשיב הייתה שותפות עסקית והם פנו לבורר ליישוב הסכסוכים ביניהם הקשורים לפירוק השותפות ולקביעה מי מהצדדים יישא בחובות שנצברו במהלך העסק. כעת מבקש המבקש לבטל את פסק הבורר. הבקשה נדחית בשל שיהוי ניכר בהגשה, שכן מהראיות עולה כי המבקש היה מודע לפסק הבורר בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק להגשת בקשת ביטול, אך לא הגיש אותו. עם זאת, בית המשפט בחן את כל טענות המבקש לגופן ומצא כי הן בלתי סבירות. ראשית, טען המבקש כי הוא סבור שהבורר רק ייעץ לצדדים ולא ישמש כבורר, אך מהראיות, לרבות הסכם הבוררות, עולה כי המבקש ידע שהוא משתתף בהליך בוררות. שנית, גם טענת המבקש כי לא היה מודע למהות הסכסוך בעת חתימת הסכם הבוררות נמצאה בלתי סבירה וסותרת בתצהירו שלו. שלישית, ניתנה למבקש הזדמנות מספקת להציג את טענותיו ולהתגונן בפני הבורר. טענתו כי הבורר סירב למסור די.וי.די, שלכאורה היווה ראיה מרכזית נגדו, לא הוכחה, ובכל מקרה המבקש לא מחה על החלטת הבורר באותה עת ולא ביקש ארכת מועד להגשת בקשת ביטול. רביעית, גם טענת המבקשת למשוא פנים מצד הבורר לא הוכחה ובוטלה, שכן המבקש המשיך להשתתף בהליכי הבוררות גם לאחר אמירותיו הנטענות של הבורר המצביעות על משוא פנים. לבסוף, טען המבקש כי פסק הבורר אינו סופי, אך גם טענה זו נדחתה שכן פסק הבוררות הסדיר את כל העניינים שהובאו בפני הבורר, והעובדה שהבורר שמר לעצמו את הזכות לפרש את פסק הבוררות או לדון בדרכי אכיפה במקרה של אי עמידה בו אינה גורעת מסופיותו. המבקש חויב לשלם את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.