ת"א 30337-07-17

תקציר

התובעת, שסבלה משפה שסועה מולדת, תבעה את קופת החולים ואת המבטחת שלה בגין רשלנות רפואית ברפואת שיניים והיעדר הסכמה מדעת. התובעת, שהתקין לה כתר דנטלי במרפאת קופת החולים, טענה כי רופא השיניים של הקופה התרשל בביצוע טיפול שורש, שהוביל לשבירת הכתר. עוד טענה התובעת כי רופא השיניים לא סיפק הסברים מספקים ולא קיבל את הסכמתה מדעת לטיפול. הנתבעים טענו כי הטיפול היה ראוי וכי התובע הוידע על הסיכונים. בית המשפט מינה מומחה שאישר את אי התאמת טיפול השורש ותמך בעמדת התובע כי הרשומות הרפואיות חסרות פירוט. עוד קבע המומחה, כי התובע לא היה מעודכן דיו בדבר הסיכונים לשבר בכתר עקב הנקב. בית המשפט פסק לטובת התובעת, בקובעו כי רופא השיניים התרשל בביצוע טיפול השורש ולא קיבל הסכמה מדעת. עם זאת, בית המשפט דחה את טענת התובעת כי הנקב עצמו בוצע ברשלנות, וקבע כי הוא לא גרם לשבירת הכתר. מאחר שלא נגרם לתובעת נזק כלכלי, פסק לה בית המשפט פיצויים לא ממוניים בסך 40,000 ₪ בגין עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עד מומחה, הוצאות משפט כלליות ושכר טרחת עורך דין, בסך 23,800 ₪. עוד נקבע בפסק הדין, לטובת התובעת, כי על הנתבעים לשלם את הסכומים שנפסקו בתוך 30 יום או לעמוד בפני ריבית סטטוטורית.