תפ"ח 23026-10-16

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את הנאשם איימן כורד בשני סעיפים של ניסיון רצח והחזקת סכין, מעבר לכל ספק סביר. מהראיות עולה כי כורד עקב אחרי שני שוטרים, שוטר ושוטרת, ודקר אותם באזור הצוואר והגב העליון. כתוצאה מכך נגרמו לשוטרת נכות קשה לצמיתות, ואילו השוטרת נפצעה באורח שאינו מסכן חיים. גם כורד נפצע מירי השוטר. בית המשפט הסתמך על עדויות השוטרים שנפצעו, על זיהויו של כורד בזירה ועל הודאתו בחקירת משטרה שנערכה בבית החולים. ההודאה הייתה מפורטת וקוהרנטית, ותאמה את העדויות ואת צילומי האבטחה של האירוע. בנוסף, הודעות בטלפון הנייד של כורד הצביעו על תכנון מוקדם של המתקפה. באשר להחלטה המשפטית, קבע בית המשפט כי התקיימו כל היסודות של ניסיון רצח. היסוד הנפשי, המחשבה המוקדמת, התבסס באמצעות הצהרותיו של כורד עצמו במהלך הודאתו, שם הביע את כוונתו להרוג יהודי או שוטר ישראלי. טענה זו נתמכה גם על ידי "חזקת הכוונה", שכן מעשיו של כורד הצביעו על כוונה לגרום לתוצאות הטבעיות של דקירתו. בית המשפט שקל גם את אופי הפציעות ומספרן, את האזורים הפגיעים שהותקפו ואת כלי הנשק הקטלניים שבהם נעשה שימוש. יתר על כן, פעולות ההכנה של כורד, כמו הצטיידות בסכין ומעקב אחר הקצינים, מילאו את מרכיב ההכנה. כמו כן, לא נמצאה כל ראיה להתגרות כלשהי שתשלול את יסוד המחשבה המוקדמת. לבסוף, הרכיב העובדתי של הניסיון הסתפק בכך שדקירתו של כורד היוותה את תחילת ביצוע העבירות. בית המשפט הרשיע את כורד בשני סעיפים של ניסיון רצח והחזקת סכין.