ע"פ 2935/19

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על גזר הדין שהטיל בית המשפט העליון על המערערים, וקובע כי אין עילה להתערבות. בדרך כלל, בית משפט לערעורים כמעט ולא הופך גזר דין, אלא אם נפלה טעות משמעותית או חריגה מנורמות הענישה המקובלות. במקרה דנן, חומרתן של עבירות המערערים, ובראשן סחיטה ואלימות חמורה תוך חוסר איזון כוחות מובהק בין המתלונן לנאשם, מצדיקה את גזר הדין הראשוני. למרות שהמערערים טענו כי עונשם היה חמור מדי בהשוואה למקרים דומים והדגיש את סיכויי השיקום שלהם, בית המשפט לא מצא סיבה משכנעת להקל על העונש. למערערים עבר פלילי המצדיק עוד יותר את העונשים שהוטלו. ערכאת הערעור ציינה כי בעוד שהמערערים הראו שינויים חיוביים מסוימים ואחריות לאחר ההרשעה, גורמים אלה נשקלו על ידי הערכאה הנמוכה יותר, וכתוצאה מכך נגזר עונש בקצה התחתון של הטווח שנקבע. החלטתו של בית המשפט המחוזי נקבעה כמאוזנת והוגנת בהתחשב בנסיבות, לרבות ניסיון השיקום של המערערים, שאלמלא כן יכול היה לגרור עונשים חמורים יותר. מאחר שגורמי השיקום והנסיבות האישיות האחרות נלקחו בחשבון כראוי, הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לרצות את עונשם החל מיום 20.11.2019, תוך מתן הנחיות לתיאום כניסתם לכלא. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי השופטים א' ברון וא' שטיין, כפי שניתנה על ידי השופט ד' מינץ ביום 24.10.2019.